התאספות העם בהר הבית בראש השנה בימי שיבת ציון ועל מה באמת יש קונצנזוס בעם ישראל?

בימים אלו של מחלוקת בעם ישראל כשבהן גם נידונה השאלה של איזה רוב דרוש כדי לקבל החלטות מהותיות ומכוננות, ומספר ימים לפני ראש השנה, ראוי לציין שני אירועים, שאינם מפורסמים כל כך, שבהם התגלה קונצנזוס מקיר לקיר בין חלקי העם בנושאים ערכיים ופוליטיים.

הראשון הוא מעמד חידוש הברית שהתקיים באחד לחודש השביעי (מועדו של יום זכרון תרועה – ראש השנה) בימי שיבת ציון בהר הבית (נחמיה ז: עב – ח: יז). באירוע זה קרא עזרא הסופר בפני כל העם את התורה, ומאז גם החלו לקרוא את התורה בקהילות ישראל בימי שני, חמישי ושבת. הטקסט של התורה הפך להיות מרכזי יותר בחייו הרוחניים של העם, ולא רק נחלתם של הלווים, הכוהנים והסופרים.

אירוע נוסף, מוכר פחות, התרחש לפני כ-23 שנה, בו אמנם לא היתה התאספות גדולה של קהל, אך כן התגלה בו קונצנזוס נדיר, שבא לידי ביטוי באמצעות מסמך. מדובר בעצומה שעסקה בנושא הפוליטי הרגיש ביותר, שפורסמה בעיתון הארץ בערב שבועות תש"ס, 8/6/2000, ועליה היו חתומים דמויות מכל הקשת הפוליטית בישראל, משמאל הקיצוני ועד לימין קיצוני, מחרדים לחילונים, יותר מ-82 חברי כנסת, ובנוסף להם גם סופרים מפורסמים, בכירי השופטים בדימוס, ראשי ערים, אלופים במיל', וגם ארכיאולוגים.

העצומה קראה לראש הממשלה דאז, אהוד ברק, לעצור את הרס העתיקות בהר הבית והדגישה את החשיבות העליונה של הר הבית. קונצנזוס כזה רחב לא היה אפילו למגילת העצמאות שעליה אישים כמו מנחם בגין לא חתמו וגם לא נציגי הציבור החרדי. על עצומה זו עמל במסירות במשך מספר חודשים עו"ד ישראל כספי, לאחר ששמע על הרס העתיקות הנורא שהתרחש בחפירת הבור הגדול בסמוך לאורוות שלמה בסוף 1999. כספי ייסד באותם ימים את הוועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית.

עצומה זו היתה הרוח הגבית שאפשרה לנו להקים את פרויקט הסינון מבלי לחשוש להיתפס כמשרתים מטרה פוליטית של צד זה או אחר, אלא כפרויקט שמטרתו להציל, לחשוף, לשמר, לחקור ולהנגיש לציבור הרחב את המורשת של הר הבית. 250 אלף איש השתתפו עד כה בסינון, ונראה שאין עוד חפירה ארכיאולוגית שהיתה כה מונגשת וחשופה לציבור.

מסתבר שעם ישראל יודע להתאחד סביב הדברים החשובים באמת. שנה טובה, זכרון טוב ותרועה מאחדת.