מקטרות לעישון טבק, נפוצו ברחבי האימפריה העות’מאנית במהלך המאות ה־17–19 לספירה. למרות שישנן עדויות מעטות לעישון במקטרות מהעת העתיקה, השימוש הנרחב בהן החל במאה ה־16 עם גילוי אמריקה וייבוא הטבק לאירופה ולמזרח. בתוך כך התפתחה האומנות של מקטרות החרס באימפריה העות’מאנית. אל מקטרת החרס התחבר צינור עץ שבקצהו היתה פיה לשאיפת עשן הטבק. המקטרות עוטרו לרוב בעיטורים צמחיים וגיאומטריים ועל חלקן אף מופיע כיתוב. בירושלים פעלו עשרות בתי יוצר לייצור מקטרות, אך הן היו נפוצות באזורים רבים באימפריה, דוגמת איסטנבול, וחלק גדול מהמקטרות מגיע מבתי יוצר מחוץ לירושלים.

נר שמן עשוי חרס, מסוג Large Candlestick Lamp (“נר מנורה”) עם עיטור גיאומטרי ושרידי פיח סביב החרטום. המאות השישית עד השמינית לספירה.

בסינון נמצאו מעל למאה כדורי אבן וחרס מלוטשים ששימשו ככלי משחק למשחקים עם גומות, דמויי “מנקלה”. פריטים אלו לרוב לא נאספים בחפירות ארכיאולוגיות, או נמצאים בכמויות קטנות מאוד. עם זאת, לוחות משחק הכוללים סדרה של גומות חרוטות באבן, מתקופות שונות, מוכרים בכל רחבי המזרח הקדום ובאתרים רבים בארץ.