ד"ש ממלחמת ששת הימים

שני דברים שחשוב לדעת על ארכיאולוגים:

1. זה לא רק מקצוע, זו דרך חיים. אין דרך "לכבות את זה" – גם אם לא חיפשנו משהו, אם זה שם – נמצא אותו.
2. הארכיאולוגיה אמנם מתמקדת בתקופות עתיקות, אבל בהחלט לא מוגבלת רק אליהן וגם את העולם המודרני ניתן לחקור בכלים ארכיאולוגיים.

ולכן, לא הופתענו כשהלל ריצ'מן, אחד מצוות החופרים העלה ממצא, לא מתוך ערמות העפר המסוננות, אלא מפני השטח של מצפה המשואות.

בתמונה: תרמיל בקוטר 7.62 מ"מ. ניתן להבחין בראשי התיבות של התעשייה הצבאית ובשנת הייצור – 19‎67

הכדור שהתרמיל הזה השתייך לו נורה ככל־הנראה מרובה־מטען מסוג רובה FAL. רובים אלו יוצרו ע"י חברת FN Herstal והיו בשימוש רחב בצה"ל שקנה את הנשקים מהחברה הבלגית, עד שנות ה־60 בהן, בתמורה לתוכניות ה"עוזי", קיבלה התעשייה הצבאית הישראלית רשיון לייצר את הנשקים האלו בעצמה.

אבל זה לא כל הסיפור. ודאי שמתם לב לשנת הייצור של התרמיל – 1967 היא לא סתם עוד שנה. וכפי שמעידה גומת הנקירה בפיקת התרמיל – זה לא סתם תרמיל שנפל איפשהו, אלא שארית של כדור שנורה באש חיה.

אימון של הצנחנים שנתיים לפני המלחמה (משה מילנר, לע"מ). האם הכדור נורה מתוך אחד הנשקים שבתמונה?

אז מי ירה באזור מצפה המשואות כדור שייוצר ב1967? סביר להניח שמדובר בקרב שנערך במקום ביום השלישי של מלחמת ששת־הימים, כשגדוד 66 של חטיבת הצנחנים כבש את רכס הר הזיתים, יממה אחת לפני שהמשיכו לכיבוש העיר העתיקה. מבונקר ירדני שבתוך החורשה, במקום בו עומד כיום מצפה המשואות נורה הצרור שהרג את מפקד הפלוגה גיורא אשכנזי, והתרמיל שאנו מצאנו עשוי בהחלט להיות מהאש שהשיבו כוחות הצנחנים לעבר מקור הירי.

התרמיל הזה לא הגיע מהר הבית, ולכן לא ייכנס לפרסום הסופי שלנו (הנה כמה תרמילים שכן הגיעו מהר הבית), אבל לא יכולנו להתאפק מלספר עליו פה!