סיפורו של התינוק גבריאל ברקאי וספר התורה שנלווה עמו בגטו בודפשט

פרויקט הסינון אמנם מתמקד בממצאים מהעבר הרחוק, אבל בין הממצאים ישנם גם ממצאים רבים מהעת החדשה, כולל ממצאים ממלחמות העולם הראשונה והשניה. אבל אנו תמיד נוהגים לומר שה"ממצאים" החשובים ביותר הם האנשים שמתנדבים בסינון וצוות העובדים והסיפורים האישיים שלהם.
לרגל יום השואה ברצוננו לשתף אותכם בסיפורו האישי של מנהל הפרויקט ד"ר גבריאל ברקאי שנולד בגטו בודפשט שנה לפני תום המלחמה, וספר תורה ייחודי שהיה עמו בעריסה. שניהם הצליחו להגיע ארצה.
"נולדתי בשנת 1944 באותו יום בו אמי נכנסה לגטו. היו לה שני דברים יקרים. התינוק שעוד לא נולד וספר התורה שהיה שמור עם המשפחה. היא גררה עגלה גדולה עם כל החפצים שהיא יכלה לסחוב ומרוב המאמץ שהיא סחבה את ספר התורה הזה היא ילדה אותי. היו סוסים ששימשו לגרירת העגלות, אך את הסוסים אכלו בשבועות שקודם לכן, ולכן לא היה אוכל וגם לא היו סוסים.
הסבא של אמא שלי, ר' דוד וייס, גר בבית משפחתי שגרו בו כמה מבני משפחתו. הוא היה אבא לחמישה ילדים, ארבעה בנים ובת שהיא היתה סבתא שלי. היה לו בבית בית-כנסת פרטי, וספר התורה היה שם בבית הכנסת. זה ספר תורה שנכתב כנראה במאה ה-19 ברומניה.
מבודפשט כמעט לא לקחו למחנות ההשמדה. שמרו אותם כבני ערובה לקראת הסוף. עם סוף המלחמה היו מצעדי מוות מבודפשט לכוון אוסטריה. רוב האנשים נהרגו בדרך ואחרים התגלגלו למחנות ריכוז באוסטריה. חלק מתו וחלק נותרו בחיים. ואותנו כנראה שכחו מאחור.
בנובמבר 1944 פעם אחת הוציאו את כל יושבי הגטו, כולל אותי, והעבירו אותנו לתחנת הרכבת, כנראה כדי לנסוע לפולין, אבל מה שקרה בדיוק אני לא יודע. כנראה, הפציצו את המסילות ואז החזירו אותנו לגטו ואני נשכחתי מאחור. כך ניצלתי, וגם ספר התורה שהוחזק בעריסתי. לאחר המלחמה עלינו ארצה, אני וספר התורה.
בשנת 2006 הוזמנתי לסדרת הרצאות בקנדה. פגשתי שם בן דוד של אמא שלי, שהיה אז בן 91 ובינתיים נפטר. סיפרתי לו שספר התורה של הסבא שלו נמצא אצלי. הוא אמר "חכה רגע", נכנס לחדר השני והביא את הפרוכת של ארון הקודש שבו הוחזק ספר התורה ונתן לי אותו. הפרוכת הזו נרקמה בשנת 1900 בערך. חנה, אשתו של ר' דוד וייס, רקמה אותו לכבוד יום הולדתו. זוהי רקמת כסף על קטיפה.
הספר שימש פעם אחת בבר מצווה שלי ב-1957 ואחר כך הסתבר שהוא פסול, ואז דאגתי שהוא יתוקן.
הספר עבר תלאות רבות ותוקן לפני מספר שנים והוכנס מחדש בבית הכנסת שלי בתלפיות מזרח בירושלים."