פוסטים

, , , , ,

ממצא ומוצא החודש: משקולת אבן מימי הבית הראשון – ניקול פרץ

החודש בחרנו בניקול פרץ ממעלה אדומים שמצאה משקולת אבן מימי הבית הראשון. המשקולת בעלת צורה ייחודית עם סימון שאינו רגיל למשקולות מתקופה זו. בסינון נתגלו עד כה יותר מעשרים משקולות ושברי משקולות מתקופת הבית הראשון. בתקופה זו בארץ ישראל עדיין לא הי…

פריטי פורטפוליו

,

משקולת 50 גרם

משקולת 50 גרם, מדינת ישראל. בתחתית המשקולת מופיעים סימני שחיקה ועל גביהן חותמת אישור של מדינת ישראל – מאזניים שבמרכזם האות י’ וציון השנה – 53′. שחיקה של בסיס המשקולת נעשתה פעמים רבות בשביל תיקון קל במשקל, חתימת האישור מופיעה על גבי השחיקה, כך שיתכן שהשחיקה נעשתה על ידי המפקח שבדק את המשקולת ולפני שהטביע את החותמת.
,

משקולת 100 גרם

משקולת 100 גרם, מדינת ישראל. בתחתית המשקולת שתי לוחיות לתיקון המשקל. על גבי אחת הלוחיות (השמאלית בתמונה), לאחר הצמדתה, סימן אישור של מדינת ישראל שהחל לשמש החל משנת 1970 – מגן דוד ובתוכו סמל מאזניים עם האות י’ במרכזם.
,

שבר משקולת זכוכית עם כיתוב

שבר משקולת זכוכית עם כיתוב, לשקילת מטבעות זהב. התקופה האסלאמית. ככל הנראה שקלה דינר אחד בסוף התקופה העות’מאנית מקובלות באזור מערכות משקל שונות בין הערים הצפוניות, כגון עכו, חיפה וערי הגליל; הערים הדרומיות, כגון ירושלים, שכם, יפו ושומרון; וחברון שהחזיקה מערכת משקל עצמאית. על אף השימוש באותם מונחים (רוטל, אוקיה וקנטר), משקלם בפועל היה שונה והדבר יצר בלבול רב בשווקים. במיוחד התלוננו על כך היהודים. רבים מהם הגיעו זה מכבר מארופה והיו מורגלים בשיטה המטרית האחידה, כך שהתקשו מאוד עם ריבוי השיטות והמשקלים. עם כינון המנדט הבריטי, בסדרה של פקודות, החל מסוף שנות ה-20, ניסו הבריטים לבטל את הבדלי השקילה ולהחיל את השיטה המטרית על כל שטח המנדט, אך הקושי בשליטה על האוכלוסיה הכפרית המפוזרת גרם לכך שרק לאחר כינונה של מדינת ישראל, הושלם המעבר לשיטה המטרית בכל הארץ.
,

משקולת של דירהם אחד

משקולת של דירהם אחד, מרובעת עם כתובת בערבית, שוליים מזֻווים. התקופה האסלאמית, ברונזה. נועדה לשקילת מטבעות כסף (דירהם). מאות משקולות דומות נאספו באזור קיסריה ושויכו בעיקר לתקופה הפאטימית.
,

משקולת זכוכית “אימפריאלית”

משקולת זכוכית “אימפריאלית” מהתקופה הביזנטית לשקילת מטבעות זהב. הטבעה של 3 דמויות קדושים ומונוגרמה בצורת צלב השייכת לקיסר תיאודוסיוס ה־III, תחילת המאה השמינית לספירה. סוג הזכוכית וההטבעה על המשקולת זהים למשקולות מאירופה ויתכן שנטבעו באותו בית יוצר. משקולות נוספות, בעלות צורת ‘חבית’ או מרובעות עם שוליים זוויתיים, מתחילות להופיע בתקופות אלו והופכות לנפוצות מאוד בתקופות האסלאמיות. בתקופות האסלאמיות נועדו המשקולות לשקילת דירהם כסף ודינר זהב. על משקולות אלו מופיע פעמים רבות סימן “עין הציפור” – עיגול ובמרכזו נקודה. בנוסף למשקולות ה’חבית’, נפוצו בתקופות האסלאמיות משקולות רבועות, רבות מהן נושאות כתובת בת מילה אחת. עם זאת, המוכרות ביותר הן משקולות זכוכית. אלו החלו לשמש בתקופה הביזנטית והפכו לנפוצות מאוד בתקופה הפאטימית עד הממלוכית. בתקופה האסלאמית שימשו לשקילת דינרי זהב ובדומה למטבעות, נכתבו עליהן שם השליט ותאריו, ערך המשקולת והשנה.
,

משקולת קראטיון

משקולת קראטיון (בלטינית: סיליקה), לשקילת מטבעות עשויים כסף. ברונזה משובצת כסף. כיתוב: “KA”, יתכן ומציין קראטיון אחד. אם כך, משקלה מתאים לשקילת מטבע סיליקה קל של ימי יוסטיניאנוס ה־II, המאה ה־6 לספירה.
,

נומיסמה

משקולת “נומיסמה” לשקילת מטבעות זהב. כיתוב “N”, מאות שניה עד שישית לספירה, ברונזה.
,

משקולת עשויה אבן גיר

משקולת עשויה אבן גיר בצורת גליל פחוס, סוף ימי בית שני. שחזור צורתה המלאה מאפשר הערכת משקלה למנה אחד התואם ליחידת המנה של משקולות אבן גיר דומות מאזור העיר העתיקה. בנוסף נמצאו בפרויקט סינון עפר הר הבית משקולות עופרת בצורת דיסק שמשקלן שמינית המנה ש…
,

ארבע גרה

משקולת ארבע גרה (שישית השקל), יהודה, סוף מאה שמינית לפנה”ס ועד חורבן בית ראשון. אבן גיר עם סימון 4 קוים חרוטים. משקלה 2.48 גר’, כבד בכ-15% ממשקולות דומות שנמצאו ביהודה. בעוד במהלך תקופת בית שני נעלם השימוש ב’שקל’ כיחידת משקל, השימוש ב’מנה’ (יחידה…
,

ארבעה שקלים

משקולת ארבעה שקלים יהודאיים, אבן גיר עם תיקון עופרת. יהודה, סוף מאה שמינית עד ראשית מאה שישית לפנה”ס, ימי בית ראשון. תיקון העופרת בולט ולכן נראה שלא היה זיוף אלא התאמת משקל חסר. צורת המשקולת כיפתית ובאחד מצדדיה חריטה של ארבעה קוים. זו אינה ד…